מאמר מאת אנה נווה לדרמן, מאמנת בכירה MCIL

ומורה למיינדפולנס  מטעם המרכז הבינתחומי ואוניברסיטת בנגור ,אנגליה.

מחקרים מוכיחים שניסיון במיינדפולנס מגדיל את יכולת ההכלה, הבהירות, החשיבה היצירתית, פתרון הבעיות ואת יכולת האמפטיה. מניסיוני, אני יכולה להעיד שזוהי אכן דרך רבת עוצמה לכל אדם בכלל ולהפיכת כל מאמן לאיש מקצוע מפוקס יותר, בפרט.

מיינדפולנס (קשיבות) הפכה זה מכבר לפרקטיקה מקובלת בעולמות הפסיכולוגיה המערבית וניתן למצוא התערבויות שונות הכוללות את תרגול השיטה.

המטרה המרכזית של התרגול היא לעזור לעצמנו לשנות את הדרך בה אנחנו מתייחסים לעצמנו, לאחרים ולמציאות. הדרך היא ללמוד איך להיות מודעים באופן מלא יותר ונוכח יותר ובכך לשנות את האופן בו אנחנו מתמודדים עם מצבי החיים ועם עצמנו. לשנות את מבני החשיבה, התודעה והרגש,  ליצור שינוי בתפקוד היומיומי ואפילו לייצר שינויים במבנה המוח.

בתהליך ה"קשיבות" המבט מופנה פנימה. בשלב ראשון מתרחש זיהוי, בשלב שני קבלה ורק בשלב השלישי מתפתחת מיומנות של הפניית המבט לאזור מועיל או הסטת תשומת הלב למה שמיטיב.

כשאימון ומיינדפולנס נפגשים

תרגול ואימון במיינדפולנס מפתח את היכולת לנוע ביתר חופשיות על פני הרצף שבין תכנון עתידי לבין חווית הרגע. בין הצבת מטרות ומימושן לבין נוכחות מלאה, בזמן הווה, דרך הגוף, המחשבה והרגש.

אם באימון הבסיס הוא גישור על הפער בין הרצוי למצוי, הרי שבמיינדפולנס הבסיס הוא תשומת לב למה שקורה עכשיו במרחב הפנימי, ללא מטרה מוגדרת או יעד. על פניו, זו נשמעת סתירה, אולם לדעתי ניתן ליישב אותה בדרך שתשרת את יכולותיו של המאמן.

כפי שאני רואה זאת, החיבור בין מיינדפולנס לאימון הוא כמו הסלע והעפיפון. מיינדפולנס מאפשר את החיבור העמוק פנימה, לחוויה הנוכחת, לפיתוח יציבות פנימית ומשם- ניתן לעוף למימוש הפוטנציאל, להשגת מטרות ולכל מה שהאימון יודע להציע.

נקודה חשובה נוספת היא ששילוב מיינדפולנס באימון שם דגש עמוק על מהות היחסים בין המאמן למתאמן. כל המפגש מתקיים בזמן הווה, ברגע בו המתאמן מגיע. המפגש מתקיים בנוכחות, בעיניים, במפגש של הלב והתודעה הפתוחה. זה המרחב למפגש.

היות המאמן נוכח היא התנאי להיתכנות של מפגש אמיתי והיא תלויה בראש ובראשונה בנכונות שלו להיפגש עם עצמו. לפגוש את עצמו בתוך המפגש עם המתאמן ולהיות בתשומת לב לכל מה שנוכח בתוכו ובחדר.

זו הסיבה ש"קשיבות", בעיני,  כל כך חשובה לנו המאמנים, כאנשי מקצוע.

איכויות מנטאליות אותן אפשר ומומלץ לטפח

סבלנות- לדברים יש קצב משלהם. בדיוק כשם שצמח לא פורח בבת אחת, הפרי לא מבשיל ביום ולוקח זמן ללמוד נהיגה או ריקוד. נאמץ סבלנות הדרושה כדי לראות התפתחות.

אי-מאמץ- לרוב, בשל המחויבות המסוימת שנדרשת בתרגול, אנחנו נוטים להפעיל מאמץ רב מדי המוביל להישגיות. על המאמץ הזה נרצה לוותר בתרגול מיינדפולנס.

אי שיפוטיות-. אחד המכשולים בלמידה והתפתחות הינו השיפוט רב. שיפוטים אינם מקדמים ולכן במיינדפולנס אין בכלל מדידה של הצלחה או כישלון .כל מה שננסה בתרגול הוא "טוב". נוותר על סרגלי המדידה, עצם התרגול הוא מה שחשוב.

שחרור- לפעמים אנחנו רוצים להישאר כשיש משהו נעים או להפך- להימלט ולהימנע כשמשהו לא נעים קורה .נשים לב לנטייה הזו ונזכור כי כל פעם שנתרגל תהיה אחרת. אי אפשר להחזיק לנצח חוויות. גם אם היו רגעים נעימים ושלווים,הם יוחלפו ברגעים אחרים. לשמחתנו, אותו כנ"ל לגבי חוויות לא נעימות. השינוי הוא קבוע- החוויות מתחלפות ומשתנות כל הזמן.

התמדה ונחישות - אפילו אם לא ברור מה יוצא לך מזה, אפילו אם זה לא ממש כיף. התמדה , מחויבות ונחישות הם בעלי תועלת שאי אפשר להגזים בה. פשוט לעשות את זה, לא משנה איך זה מרגיש, או כדברי המותג הידוע- .JUST DO IT .

סקרנות פשוטה- אפילו אם זה נראה על פני השטח משעמם, זה כנראה רק בגלל שלא הסתכלנו מספיק טוב. נסתכל בחוויות שלנו בכל רגע ורגע כי הן הדבר הכי מעניין בעולם. הלמידה הכי טובה היא להפעיל סקרנות בריאה  כמו זו של ילד שרואה דבר בפעם הראשונה.

איכויות אלה מתאפשרות על ידי תרגול;  לפגוש את המציאות במקום להיאבק בה. להיפתח למה שקורה באופן מיטיב מתוך תבונה וחמלה. לפתח את היכולת להיפגש עם הדברים שבעולם ובתוכנו מתוך אינטימיות וקרבה, כל אלו מאפשרים לקליפות שאספנו עד כדי שריון להתקלף ולנו להתקרב לחוויית החיים מתוך קרבה ואפשור. להשיל מאיתנו את ההשתוקקות והאחיזה באוטומטים ואת הדחייה של מה שנתפס על ידנו כלא נעים.

מיינדפולנס הוא הכוח המאפשר לנו  לדעת איך לטפח איכויות אלה ובאופן פרדוכסלי הוא גם נבנה מאיכויות אלה. זהו תהליך מעגלי אשר מזין את עצמו.

אז איך עושים את זה?

שילוב מיינדפולנס באימון הוא הרבה מעבר לעוד כלי לארגז הכלים האימוניים.
לא לשווא המינוח הוא תרגול, מאחר ומיינדפולנס נלמד על ידי חוויה והתנסות הישירה. התרגול הוא בעיקרו מדיטציה המכוונת להפנות את תשומת הלב למה שנוכח ברגע ההווה, לאפשר את המפגש עם כל מה שקורה ולזהות את אופן ההתמודדות שלנו בדרך מאד ישירה. הרבה פעמים התרגול מפגיש אותנו עם גבולות אזור הנוחות ועם זאת ההתנסות מייצרת במקבל גם תחושת רוגע ונינוחות עם הפסקת המאבק.

מיינדפולנס מתכתבת עם ההוויה של המאמן. פיתוח המודעות והקשב לעולם הפנימי וההסכמה להיפגש עם כל מה שעולה ללא העדפות היא הדרך ליצור תשתית חיונית אצל המאמן בכדי לפתח נוכחות אמיתית ומלאה עם המתאמן. מיינדפולנס, אם להשתמש במטאפורה היא בעיני האקלים בעוד שכלים כאלה או אחרים הם מזג האוויר.

כך לדוגמא מודל אפר"ת, מודל שהוא כלי מוכר הן בעולם האימון והן מעולם המיינדפולנס. מאמן אשר מתרגל מיינדפולנס יוכל לפגוש את האופן בו פרדיגמה נוכחת מרגע לרגע כמחשבה המגיעה ונוכחת, הוא יהיה ער למה שמצטרף למחשבה הזו ולמה שקורה איתה. השינוי ההוויה יאפשר  התבוננות "עם" החוויה כפי שהיא [בניגוד לדיבור "על" החוויה במקרה של מאמן שלא תרגל מיינדפולנס].

על מנת שאכן תתקיים קשיבות מלאה שכזאת ונוכל להיפגש עם החוויה כפי שהיא יש לאפשר לשלשה מרכיבים להתקיים: מודעות, התמקדות בהווה והעדר שיפוטיות (השלמה).

כלומר שתרגול קשיבות הוא נסיון להחזיר את התודעה לרגע ההווה במקופל הסחף אחרי המחשבות ולאט לאט נוצרות תובנות , מתפתחת יכולת להגיב במיומנות למצבי חיים.

מניסיוני כמאמנת מזה 15 שנים וכמי שמתרגלת קשיבות שנים רבות עוד יותר, מיינדפולנס מומלצת לכל מי שעוסק בלווי/סיוע/אימון/טיפול'/הדרכה כדרך לפיתוח היכולת אישית להיכנס למרחב  הפנימי (על כל מה שנוכח בו...גם ה"מפלצות" והחולשות ). בעיני, רק כאשר המרחב הזה קיים בחוויה הפנימית של המאמן, אפשר לעבור לשלבים של גישות שונות השמות את הכוחות והמשאבים במרכז. אחרת, פיתוח המשאבים יהיה כרוך בעוד מאמץ ופחד מחשיפה של החולשות אותן מסתירים.  למידת מיינדפולנס  מייצרת תשתית של  למידת המרחב הפתוח של המאמן עם עצמו ומעצימה את היכולת והמיומנות שלו לפגוש את עצמו, להתבונן בתוך עצמו ולהיות עם כל מה שעולה. זה הרבה יותר עמוק מזיהוי השיחה הפנימית.

רק אז המאמן יוכל להשתמש בכישורי קשיבות ספציפיים ככלי עבור המתאמן, רק על ידי כך יוכל להיכנס לאזור כזה עם הלקוח. זה הבסיס.

לסיכום

קיימים אלפי מחקרים הנותנים תוקף ליעילות של תרגול מיינדפולנס בתחומי חיים רבים: התמודדות עם כאב, מחלות, שחיקה, מתח, ביטויי מתח גופניים כמו לחץ דם, סוכרת, הפרעות עיכול וכו' , מערכת החיסון, מערכות יחסים, הפרעות שינה, הפרעות אכילה כמו גם מופעי דכאון , חרדה ושאר מצבים נפשיים מורכבים.

המכנה המשותף לכל המחקרים הוא ההבנה בדבר גמישות המוח והיכולת של המוח להשתנות בעקבות תרגול חזרתי.

טעות תהיה לראות במיינדפולנס עוד כלי לארגז הכלים האימוני. שילוב מיינדפולנס באימון הוא דרך חיים, הוויה אשר הופכת דרך תרגול את מחויבותו של המאמן לעצמו לאיש מקצוע קשוב יותר למפגש האימוני. תרגול מיינדפולנס מסייע למאמן לפתח תודעה בהירה ונוכחת ובכך הוא הופך למאמן טוב הרבה יותר.

מאמרים:

http://www.haaretz.co.il/news/health/research/1.2517857

https://ccme.osu.edu/WebCastsFiles/562The%20Management%20of%20Stress%20-%202.pdf

http://archinte.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=1809754

http://scan.oxfordjournals.org/search?fulltext=mindfulness&submit=yes&x=15&y=7